נהיגה בשכרות היא אחת העבירות החמורות ביותר בחוק התעבורה הישראלי, והיא עלולה לגרור עונשים קשים — פסילת רישיון, קנסות כבדים ואף מאסר. אולם, לא כל תוצאת בדיקת ינשוף שמוצגת בבית המשפט מסיימת בהרשעה. שאלת תקינות בדיקת הינשוף היא לב ליבו של ההליך המשפטי, ועורכי דין מנוסים יודעים לזהות פגמים פרוצדורליים וטכניים שיכולים להוביל לפסילת הראיה המרכזית נגד הנאשם. במשרד עורכי דין אזרד-וישניה אנו מתמחים בתחום דיני התעבורה, ומטפלים בתיקי נהיגה בשכרות בזווית משפטית מעמיקה, תוך בחינה יסודית של כל שלב בהליך בדיקת הינשוף.
מהי בדיקת ינשוף ומה משמעותה המשפטית?
בדיקת הינשוף (Breathalyzer) היא הכלי העיקרי שבו משתמשת המשטרה לאיתור נהגים שנוהגים תחת השפעת אלכוהול. בישראל, החוק קובע כי רמת אלכוהול של 240 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף (המקבילה ל-50 מיליגרם לכל 100 מיליליטר דם) מהווה עבירה פלילית. מעל לרמה זו, וודאי מעל 400 מיקרוגרם, העונשים מחמירים באופן משמעותי.
חשוב להבין כי בדיקת הינשוף אינה ראיה בלתי ניתנת לערעור. מדובר בתוצאה של מכשיר אלקטרוני שפועל לפי פרוטוקול מוגדר, וכל סטייה מפרוטוקול זה — קטנה ככל שתהיה — יכולה להוות בסיס לפסילת הראיה בבית המשפט. בתי המשפט בישראל הכירו בעקרון זה בפסיקות רבות, ואף הביעו עמדה ברורה שהכשרת ההרשעה מותנית בכך שהבדיקה בוצעה כדין.
מבחינה טכנית, מכשיר הינשוף מודד את ריכוז האתנול באוויר הנשוף ומחשב ממנו אומדן לריכוז האלכוהול בדם. המכשירים הנפוצים בישראל פועלים על בסיס ספקטרוסקופיה של קרינה תת-אדומה או על בסיס תא אלקטרוכימי. שתי הטכנולוגיות רגישות לתנאי הסביבה, לטמפרטורת גוף הנבדק ולנוכחות תרכובות כימיות שאינן אתנול — כל אלה עשויים להשפיע על תוצאת הבדיקה. הבנה של המנגנון הטכני מאפשרת לעורך הדין לנסח טיעונים מבוססים ומדויקים בבית המשפט.
הרקע החוקי והפסיקה
המסגרת הנורמטיבית לעבירת נהיגה בשכרות ולהליך בדיקת הינשוף מעוגנת במספר מקורות חקיקה מרכזיים. פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ”א-1961, היא הבסיס הסטטוטורי העיקרי: סעיף 62(3) לפקודה אוסר על נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ואילו סעיף 64ב קובע את סמכות השוטר לדרוש בדיקת ינשוף ואת זכות הנהג לדרוש בדיקת דם חלופית. סירוב לבדיקה מהווה עצמו עבירה פלילית לפי אותו סעיף, עם סנקציות שאינן נופלות בחומרתן מהעבירה המקורית.
תקנות התעבורה, התשכ”א-1961, מפרטות את הדרישות הטכניות והפרוצדורליות לביצוע הבדיקה — לרבות חובת הכיול התקופתי של המכשיר, דרישת שתי בדיקות עוקבות וחובת התיעוד. סטייה מתקנות אלה אינה בגדר פגם טכני-פורמלי גרידא: הפסיקה הכירה בכך שמדובר בדרישות מהותיות שנועדו להבטיח את אמינות התוצאה ואת הגינות ההליך כלפי הנאשם.
גם פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א-1971, רלוונטית להליך, שכן היא מסדירה את סמכויות השוטר בשטח ואת חובות התיעוד החלות עליו. אי-עמידה בנהלים הפנימיים הנגזרים מפקודה זו עשויה להוות שיקול בבחינת מהימנות גרסת השוטר בבית המשפט.
מגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא להקפיד על קיום מלא של הפרוטוקול הקבוע בחוק ובתקנות, תוך הכרה בכך שבדיקת הינשוף היא ראיה מדעית-טכנית הנדרשת לבסיס של אמינות מוכחת. נקבע בפסיקה כי הנטל להוכיח שהבדיקה בוצעה כדין — לרבות תקינות המכשיר, עמידה בתקופת ההמתנה וקיום חובת ההסבר על זכות לבדיקת דם — רובץ על כתפי התביעה, ולא על הנאשם להוכיח את ההפך. עיקרון זה נגזר מחזקת החפות המעוגנת בסעיף 34כב לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ונחשב לאבן יסוד בדיני הראיות הפליליים.
כמו כן, מגמת הפסיקה מכירה בזכות הנאשם לעיין בנתוני הכיול ובקובצי הפלט של המכשיר, כחלק מזכות העיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982. ראוי להתייעץ עם גורם משפטי מוסמך בשאלה כיצד לממש זכות זו ביעילות, ובאיזה שלב של ההליך מקובל להגיש בקשת גילוי ממוקדת.
5 סיבות מרכזיות לפסילת בדיקת ינשוף לא תקינה בבית המשפט
ניסיוננו המצטבר בטיפול בתיקי נהיגה בשכרות מלמד כי ישנן סיבות חוזרות ונשנות שבגינן בתי משפט פוסלים את תוצאות בדיקת הינשוף. להלן חמש הסיבות המרכזיות ביותר:
1. אי-קיום תקופת ההמתנה הנדרשת לפני הבדיקה
הפרוטוקול הרשמי של המשטרה ושל יצרני המכשירים מחייב המתנה של לפחות 20 דקות לפני ביצוע בדיקת ינשוף. מטרת ההמתנה היא לוודא שאין בפיו של הנבדק שאריות אלכוהול שעלולות לשבש את התוצאה. אם הנבדק אכל, גיהק, הקיא, עישן או השתמש בתרסיס פה בתקופה זו — הבדיקה מוטלת בספק. בתי משפט רבים קיבלו טענות לפסילה כאשר הוכח שתקופת ההמתנה לא נשמרה. ניסיון חיים שכיח הוא שקצינים ממהרים לבצע את הבדיקה כדי לשחרר את שוטרי הסיור ולהמשיך בפעילות — ממהר שעלול לעלות בפסילת הראיה.
בפרקטיקה, הדרך לתקוף את נקודה זו היא לעיין ביומן הפעולות של צוות הסיור, בדו”חות האירוע ובנתוני הזמנים שנרשמו במחשב המשטרה. לעיתים, ניתוח פשוט של לוחות הזמנים מגלה פער בין שעת העצירה לשעת הבדיקה שאינו מאפשר המתנה של 20 דקות. ראיות דיגיטליות כאלה, שנאספות בשלב מוקדם, יכולות להוות אבן יסוד בהגנה.
2. פגמים בכיול ותחזוקה של מכשיר הינשוף
מכשירי הינשוף חייבים להיות מכוילים באופן תקופתי ומוסמך. בישראל, חלות תקנות מחמירות המחייבות כיול של המכשיר על ידי גורם מוסמך, ואישורים עדכניים חייבים להיות ברשות המפעיל. אם ההגנה מצליחה להוכיח כי המכשיר לא כויל בהתאם לנדרש, לא טופל כראוי, או שתעודת הכיול פגת תוקף — בית המשפט עשוי לדחות את תוצאות הבדיקה כראיה קבילה. פסיקת בית המשפט המחוזי קבעה בהקשר זה כי הנטל על התביעה להוכיח כי המכשיר פעל תקין ובהתאם לתקן הנדרש.
מעבר לכיול עצמו, חשוב לבדוק גם את יומן התחזוקה של המכשיר. האם דווח על תקלות בתקופה הסמוכה לבדיקה? האם בוצעו בדיקות אבחון תקינות? האם המכשיר הוחלף לאחר האירוע? כל אחת מהשאלות הללו יכולה לחשוף מידע שיחליש את אמינות התוצאה. הדרך לאסוף מידע זה היא הגשת בקשת גילוי ראיות פורמלית בהליך המשפטי — כלי שעורך דין מנוסה ינצל עוד בשלב מוקדם של התיק.
3. אי-הסברה מספקת על זכות לבדיקת דם חלופית
על פי סעיף 64ב לפקודת התעבורה, נהג שנדרש לעבור בדיקת ינשוף זכאי לדרוש בדיקת דם כחלופה. זוהי זכות משפטית מהותית שחובה על השוטר ליידע את הנהג עליה. כאשר הנהג לא הוסבר לו על זכותו זו, או שהוא הוצג בפני בחירה זו בצורה לא ברורה, עשויה להתקיים עילה לפסילת הבדיקה או לפחות להחלשת מעמדה הראייתי. מדובר בחובה פוזיטיבית של השוטר ולא ביוזמה של הנהג.
4. פגמים בזיהוי הנבדק ובניהול הפרוטוקול
כל בדיקת ינשוף חייבת להיות מתועדת באופן מסודר — כולל זיהוי מלא של הנבדק, שעת הבדיקה, מספר המכשיר ותוצאות שתי בדיקות לפחות. ישנם מקרים שבהם ישנן טעויות בתיעוד — פרטים מוטעים, בדיקה אחת בלבד שבוצעה, או אי-תאימות בין פרוטוקול המכשיר לבין הדו”ח שנרשם. כל אחד מאלו יכול לשמש כלי בידי הסנגוריה. שגיאות מסוג זה נדמות אדמיניסטרטיביות אך יכולות להיות בעלות משמעות משפטית מכרעת.
דרישת שתי בדיקות היא קריטית: שתי התוצאות צריכות להיות קרובות זו לזו בתחום סטייה מקובל. כאשר קיים פער ניכר בין שתי הבדיקות — לדוגמה, 230 מיקרוגרם בבדיקה הראשונה ו-310 בשנייה — הדבר מצביע על חוסר יציבות במדידה ומהווה עילה ברורה לתקיפה. עורך הדין יבקש לקבל את הפלט הממוחשב של המכשיר עצמו ולא רק את הנתונים שנרשמו ידנית בדו”ח, שכן לעיתים קיים פער בין השניים.
5. מצב בריאותי או גורמים חיצוניים שהשפיעו על התוצאה
מכשירי ינשוף מסוימים אינם מסוגלים להבחין בין אתנול (אלכוהול שתיה) לבין תרכובות כימיות אחרות. אנשים עם מחלות כמו סוכרת, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או ריפלוקס חמצה עלולים לקבל תוצאות גבוהות שאינן משקפות צריכת אלכוהול אמיתית. כמו כן, שימוש בתרופות מסוימות, תוספי מזון תעשייתיים או חשיפה לממיסים במקום העבודה יכולים להשפיע על תוצאה. הגנה מקצועית תבחן את ההיסטוריה הרפואית של הנאשם ותציג חוות דעת מומחה רפואי לתמיכה בטענה.
השוואת תוצאות בדיקת ינשוף לא תקינה: השלכות משפטיות
להלן טבלה המסכמת את ההבדלים המשפטיים בין תרחישים שבהם הבדיקה תקינה לבין תרחישים שבהם קיימים פגמים:
| פרמטר | בדיקת ינשוף תקינה | בדיקת ינשוף לא תקינה |
|---|---|---|
| מעמד ראייתי | ראיה קבילה ומשמעותית | ניתנת לפסילה או להחלשה |
| נטל ההוכחה | מועבר באופן משמעותי לנאשם | נשאר ברובו על התביעה |
| סיכוי להרשעה | גבוה יחסית | נמוך משמעותית |
| אפשרות לעסקת טיעון | מוגבלת יותר | רחבה יותר |
| עונש צפוי | פסילה, קנס, אפשרות מאסר | פוטנציאל להקלה משמעותית |
| הגנות אפשריות | מצומצמות | מגוונות ומשמעותיות |
שלושה תרחישים מעשיים שבהם ניתן לפסול בדיקת ינשוף
תרחיש א׳: עצירה לאחר תאונת דרכים — לחץ זמן ופגמים פרוצדורליים
נהג מעורב בתאונת דרכים קלה עם נזק חומרי. השוטרים המגיעים לזירה נמצאים תחת לחץ ועמוסים בטיפול בסצנה, ומבצעים את בדיקת הינשוף ללא המתנת 20 דקות. הנהג הוזע ושתה מים מיד לפני הבדיקה. עורך דין מנוסה יבדוק את לוח הזמנים המדויק של האירועים — כולל שעת הקריאה, שעת ההגעה ושעת הבדיקה — ויטען לפסילת הראיה בשל אי-קיום פרוטוקול ההמתנה. תרחיש זה מייצג מקרים שבהם הצלחנו להשיג ביטול ההרשעה או הפחתה משמעותית בחומרת האישום.
תרחיש ב׳: נהג עם מחלת סוכרת ובדיקה חיובית
נהג הסובל מסוכרת מסוג 1 עצור בנקודת ביקורת ונדרש לבדיקת ינשוף. התוצאה מראה 260 מיקרוגרם — מעל הסף החוקי. אולם, ידוע בספרות הרפואית כי סוכרתיים עלולים לייצר קטונים בנשיפה, שמכשירי ינשוף ישנים יותר יכולים לזהות בטעות כאלכוהול. עורך הדין מזמין חוות דעת של מומחה ביוכימיה ורפואה, ומציגה לבית המשפט לצד תיעוד רפואי. התביעה נדרשת כעת להוכיח מעל לכל ספק סביר כי התוצאה אינה פועל יוצא של המצב הרפואי.
תרחיש ג׳: מכשיר ינשוף שלא כויל בזמן
נהג מורשע בנהיגה בשכרות על בסיס תוצאת ינשוף של 280 מיקרוגרם. עורך הדין מגיש בקשה לגילוי ראיות ומבקש את תעודות הכיול של המכשיר. מתגלה כי המכשיר כויל לאחרונה שישה חודשים לפני הבדיקה, בעוד שהתקנות מחייבות כיול לא יאוחר מכל ארבעה חודשים. בית המשפט פוסל את הבדיקה כראיה קבילה. ללא הראיה המרכזית, התביעה לא עומדת בנטל ההוכחה, והנאשם זוכה.
פסיקה עדכנית ועקרונות שנקבעו בבתי המשפט
בתי המשפט בישראל עסקו רבות בשאלת קבילותן ומהימנותן של בדיקות ינשוף. עקרון יסוד שנקבע הוא שבדיקת ינשוף אינה ראיה חפצית פשוטה — היא ראיה מדעית-טכנית שנדרשת לה בסיס של אמינות. בתי המשפט דרשו שהתביעה תוכיח לא רק את התוצאה, אלא גם את התנאים שבהם הושגה.
בית המשפט המחוזי קבע כי “ספק בדבר תקינות מכשיר הינשוף הוא ספק לטובת הנאשם”. עקרון זה, המשולב עם חזקת החפות, מהווה בסיס חזק לטיעוני ההגנה. יש לציין כי בית המשפט העליון הדגיש לא פעם כי זכות הנאשם לעיין בנתוני הכיול ובנתוני המכשיר היא זכות יסוד בהליך הפלילי ההוגן.
בהקשר זה חשוב להזכיר כי עבירות תעבורה קשות אינן מוגבלות לנהיגה בשכרות בלבד. נאשמים שנקנסו בעבר ומצויים בפסילת רישיון חייבים להיות מודעים לכך שנהיגה בזמן פסילת רישיון עלולה לגרור סכנת מאסר והשבתת הרכב — עבירה נפרדת וחמורה, שעלולה להוסיף על ענישה בתיק השכרות.
הליכי בית המשפט — מה קורה בפועל בתיק נהיגה בשכרות?
הכרת מבנה ההליך המשפטי היא כלי חשוב בידי הנאשם ועורך דינו, שכן כל שלב מציע הזדמנויות ייחודיות לקדם את ההגנה.
שלב החקירה והכתב האישום: לאחר ביצוע הבדיקה ועצירת הנהג, עובר התיק לפרקליטות לשם בחינת ראיות. בשלב זה ניתן לפנות לפרקליטות בבקשה לסגירת תיק מחוסר ראיות, אם יש בידי ההגנה חומר משמעותי המצביע על פגמים בבדיקה. התערבות מוקדמת — עוד לפני הגשת כתב אישום — עשויה לחסוך את כל ההליך השיפוטי. במקרים שבהם מתנהל הליך פלילי בגין עבירת תעבורה, כדאי לבחון גם את האפשרות של ביטול רישום משטרתי בעילת חוסר אשמה לאחר סגירת התיק, שכן רישום כזה עשוי להשפיע על עתידו של הנאשם.
ישיבת הקדם-משפט: בשלב זה מתנהלים מגעים בין ההגנה לתביעה לגבי אפשרות של עסקת טיעון. אם יש בידי ההגנה ממצאים הנוגעים לאי-תקינות הבדיקה, ניתן לנצל אותם כקלף מיקוח לקבלת עסקה מיטיבה — הפחתת אישום מנהיגה בשכרות לעבירה קלה יותר, קיצור תקופת פסילה, או ביטול עונש מאסר.
שלב גילוי הראיות: עורך הדין רשאי להגיש בקשה מפורטת לגילוי ראיות, ובמסגרתה לדרוש את תעודות הכיול של המכשיר, יומן התחזוקה, קלטות מצלמות הרחוב או מצלמות גוף השוטרים, ותדפיסי המחשב של הפעולות המשטרתיות. ניתוח החומר שמתקבל לעיתים חושף פגמים שלא היו ידועים בתחילה.
שלב שמיעת הראיות: אם התיק מגיע לשמיעה, עורך הדין יחקור את עדי התביעה — בפרט את השוטר שביצע את הבדיקה — בחקירה נגדית ממוקדת. שאלות על לוח הזמנים, ההסברים שניתנו לנהג, ותנאי ביצוע הבדיקה עשויות לחשוף סתירות ואי-דיוקים שיחלישו את גרסת התביעה. במידת הצורך, מוזמנים מומחים טכניים ורפואיים להעיד.
טעויות נפוצות שנאשמים עושים בתיקי ינשוף
ניסיון בטיפול בתיקים רבים מלמד כי ישנן טעויות חוזרות ונשנות שנאשמים עושים, ואשר פוגעות קשות בסיכויי ההגנה שלהם. הכרת טעויות אלה מאפשרת להימנע מהן.
אי-תיעוד מיידי של הנסיבות: זיכרון האדם בוגדני, ובמיוחד בסיטואציית לחץ כמו עצירה משטרתית. אנשים רבים ממתינים שבועות עד שפונים לעורך דין, ועד אז פרטים קריטיים כבר נשכחו — שעות מדויקות, מה בדיוק אמר השוטר, האם ניתנה אפשרות לבדיקת דם ואיך בדיוק הוצגה. יומן עובדתי שנכתב סמוך לאירוע הוא כלי הגנה בעל ערך רב.
חתימה על הודאה בשטח: ישנם נאשמים שבמהלך העצירה מסכימים לחתום על הצהרות שיש בהן אלמנטים של הודאה — כגון אישור ששתו כמות מסוימת לפני הנהיגה. גם אם הצהרה זו נראית טריוויאלית, היא עלולה לשמש כראיה נוספת שמחזקת את תיק התביעה, גם אם הבדיקה עצמה תיפסל.
פנייה לעורך דין מאוחר מדי: פנייה לאחר הגשת כתב אישום מצמצמת את מרחב הפעולה. כפי שצוין, התערבות מוקדמת — עוד בשלב החקירה — מאפשרת לנקוט פעולות שאינן אפשריות בשלב מאוחר יותר: כגון בקשה לבדיקת דם בדיעבד, פנייה לפרקליטות לסגירת תיק, או הבטחת שמירה על ראיות לפני שנמחקות.
הסתמכות על “הכל בסדר” בלי ייצוג: חלק מהנאשמים מגיעים לדיון ראשון ללא עורך דין, בתפיסה שיסדירו את העניין מהר. בית המשפט ירשום את נוכחותם ואת הצהרותיהם, ואם יתנהגו באופן שמרמז על הודאה — הדבר יילקח בחשבון. ייצוג משפטי מהרגע הראשון הוא חיוני.
מה עליך לעשות מיד לאחר בדיקת ינשוף?
אם ביצעת בדיקת ינשוף ותוצאתה הייתה חיובית, ישנם צעדים ברורים שעליך לנקוט מיד:
- תעד כל פרט שזוכר אותך: שעת העצירה, שעת הבדיקה, מה שתית ומתי, האם הוסבר לך על זכות לבדיקת דם, האם ניתנה לך תקופת המתנה, ומספר השוטרים שנכחו.
- אל תחתום על כלום מבלי להתייעץ עם עורך דין: הצהרות שתחתום עליהן עלולות לשמש נגדך בהמשך.
- שמור כל מסמך שקיבלת: הזמנה לדין, דו”ח המשטרה, כל נייר שניתן לך בשטח.
- צלם או תעד את הסביבה אם רלוונטי: אם הבדיקה בוצעה בסמוך לתחנת דלק, מוסך, מפעל כימי או מקום אחר שבו יתכנו גורמים מזהמים שיכלו להשפיע על המדידה — תיעוד זה עשוי לשמש בהמשך.
- פנה לעורך דין תעבורה מוסמך בהקדם האפשרי: ככל שהפנייה מוקדמת יותר, כך ניתן לאסוף ראיות ולפנות לגילוי מסמכים לפני שדברים ייאבדו.
שאלות ותשובות נפוצות — בדיקת ינשוף לא תקינה
האם ניתן לפסול בדיקת ינשוף שהראתה תוצאה גבוהה משמעותית?
כן, גם תוצאה גבוהה ניתנת לתקיפה אם קיים פגם בדרך קבלתה. גובה התוצאה אינו קובע את קבילות הראיה — הקבילות נקבעת על פי עמידה בפרוטוקול. ראוי להתייעץ עם גורם משפטי מוסמך שיעריך את נסיבות הבדיקה ויחליט אם ישנה עילה לתקיפה, גם כאשר המספר עצמו גבוה. במקרים של תוצאה גבוהה במיוחד, ניתן לנסות להחליש את הראיה גם ללא פסילה מוחלטת — דרך טיעונים לגבי מהימנות.
האם לסרב לבדיקת ינשוף עדיף מאשר לבצע אותה?
בשום מקרה אין לסרב לבדיקת ינשוף. סירוב לביצוע הבדיקה הוא עצמו עבירה פלילית לפי סעיף 64ב לפקודת התעבורה, ועלול לגרור אחריות פלילית לא פחות חמורה מהרשעה בנהיגה בשכרות, כולל פסילה ומאסר. הדרך הנכונה היא לבצע את הבדיקה ולתקוף את תקינותה בבית המשפט באמצעות עורך דין מיומן.
מה הסיכוי להצליח בטיעון של בדיקת ינשוף לא תקינה?
הסיכוי תלוי בנסיבות הספציפיות של כל תיק. כאשר ישנה עילה ברורה — כגון אי-כיול מוכח, אי-ידוע על זכות לבדיקת דם, או פגם ניכר בזמן ההמתנה — הסיכויים טובים. גם כאשר אין פסילה מוחלטת, ניתן לעיתים קרובות להשיג הפחתה בחומרת האישום, ביטול פסילה ממושכת או הקלה בקנס. מקובל לבדוק את נסיבות התיק עם גורם משפטי מוסמך שיעריך את הפוטנציאל של כל עילה בנפרד.
כמה זמן לוקח הליך תיק נהיגה בשכרות?
משך ההליך משתנה בין מספר חודשים לשנה ויותר, בהתאם למורכבות התיק, לעומס בית המשפט ולמידת המחלוקת בין ההגנה לתביעה. תיקים שבהם ניתן להגיע לעסקת טיעון מוקדמת יסתיימו מהר יותר. תיקים שמצריכים שמיעת עדים, חוות דעת מומחה ובקשות גילוי מסמכים — עשויים לארוך זמן רב יותר. ייצוג מנוסה מסייע לייעל את ההליך ככל שניתן.
האם פסילת בדיקת ינשוף אוטומטית מובילה לזיכוי?
לא בהכרח, אך מדובר בפגיעה קשה מאוד בתיק התביעה. גם ללא תוצאת הינשוף, התביעה יכולה לנסות להוכיח שכרות באמצעות עדויות שוטרים על התנהגות, ריח, אי-יציבות ותוצאות מבחני שדה. עם זאת, בהיעדר ראיה אובייקטיבית כמו בדיקת ינשוף תקינה, קשה מאוד לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש בהליך פלילי, ובמקרים רבים מתקבלים טיעוני ההגנה.
האם ניתן לדרוש בדיקת דם גם לאחר ביצוע בדיקת הינשוף?
הזכות לבדיקת דם חלופית קיימת בשלב ביצוע הבדיקה בשטח, ויש לממשה מיידית. עם זאת, גם אם לא דרשת בדיקת דם בשטח, ניתן לטעון כי לא יודעת לך כדין על זכות זו, ולהשתמש בכך כבסיס לתקיפת הבדיקה. אם אתה מאמין שתוצאת הינשוף מוטעית בשל מצב רפואי, מקובל לפנות לרופא בהקדם ולתעד את הממצאים הרפואיים כל עוד הם רלוונטיים — תיעוד זה עשוי לשמש כראיה נגדית בהמשך ההליך.
מה קורה לרישיון הנהיגה בזמן ניהול ההליך המשפטי?
בתיקי נהיגה בשכרות, המשטרה רשאית לפסול את הרישיון זמנית כבר בשטח, עוד לפני הגשת כתב אישום. פסילה מנהלית זו יכולה לעמוד על עשרות ימים ואף יותר. ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול הפסילה המנהלית או לקיצורה, בטענה כי קיימים פגמים בבדיקה שיש בהם כדי להצדיק השהיה של אמצעי האכיפה עד לברור התיק. הצלחה בבקשה כזו, גם אם חלקית, מאפשרת לנאשם להמשיך לנהוג ולשמר את שגרת חייו במהלך ההליך. חשוב לזכור כי נהיגה ללא רישיון בתקופת הפסילה המנהלית עלולה להוסיף אישומים חמורים — ראו בהרחבה את הסיכונים הכרוכים בנהיגה בזמן פסילת רישיון.
פנה אלינו — ייעוץ מקצועי בתיקי נהיגה בשכרות
אם קיבלת תוצאת ינשוף חיובית ואתה מעוניין לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות בפניך, אל תמתין. ככל שפונים מוקדם יותר, כך ניתן לשמר ראיות, לאסוף מידע ולגבש אסטרטגיית הגנה אופטימלית. במשרד עורכי דין אזרד-וישניה אנו מספקים ייעוץ ראשוני ומייצגים לקוחות בכל שלב של ההליך — מהחקירה הראשונית ועד לפסיקה. מעבר לתיקי שכרות, אנו עוסקים בכל מגוון עבירות התעבורה, לרבות ייצוג נאשמים בנהיגה בזמן פסילת רישיון וסוגיות מורכבות נוספות.
צרו קשר עם משרד עורכי דין אזרד-וישניה עוד היום לקבלת ייעוץ ראשוני:
אתר המשרד: realaw.co.il
אנו כאן כדי להגן על זכויותיכם, לבחון כל פרט בתיק ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורכם.