כאשר מידע מביך, מזיק או שגוי מופיע בתוצאות החיפוש של גוגל, הוא עלול להשפיע באופן דרמטי על חיי אדם — על המוניטין המקצועי שלו, על מערכות היחסים שלו ועל עתידו. סילוק תוכן מגוגל לפי זכות השכחה הוא כלי משפטי רב עוצמה המאפשר לאנשים פרטיים לדרוש הסרה של קישורים לתוצאות חיפוש שפוגעות בפרטיותם. עם זאת, הפעלת זכות זו אינה פשוטה כפי שנדמה — היא מחייבת הבנה מעמיקה של המסגרת המשפטית, עמידה בתנאים מוגדרים, ולעיתים קרובות ליווי של עורך דין מנוסה בתחום הפרטיות והמידע. מאמר זה יסביר כיצד פועלת הזכות, מה ניתן לדרוש, ומה המגבלות החשובות שיש להכיר.
מהי זכות השכחה ומה הבסיס המשפטי שלה?
זכות השכחה (Right to be Forgotten) היא זכות משפטית המאפשרת לאדם לדרוש כי מידע מסוים אודותיו יוסר ממנועי חיפוש, ובכך ייפסק הפצתו הנרחבת לציבור. הזכות קיבלה עיגון משפטי מחייב בפסיקת בית הדין האירופי לצדק בשנת 2014, בפרשת Google Spain נגד Mario Costeja González — פסיקת דגל שהשפיעה על כל העולם הדיגיטלי.
בישראל, זכות השכחה אינה מעוגנת בחוק ספציפי ומפורש, אך היא נגזרת ממספר מקורות משפטיים מרכזיים:
- חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981 — המגדיר פגיעה בפרטיות ומחייב הגנה על מידע אישי.
- חוק זכויות החולה ותקנות מאגרי מידע — בכל הנוגע למידע רפואי ורגיש.
- פסיקת בתי המשפט הישראליים — שהכירה בזכות לשכחה כחלק מהזכות לפרטיות ולכבוד האדם.
- תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע”ז-2017 — המסדירות את אופן שמירת מידע ומחיקתו.
בית המשפט העליון הישראלי הכיר בזכות זו בהקשרים שונים, ובפרט בהקשר של ארכיוני חדשות ותוצאות חיפוש שמזיקות לאדם לאחר שחלף זמן רב מהאירוע המדובר.
איך פועלת בפועל סילוק תוכן מגוגל לפי זכות השכחה?
התהליך של סילוק תוכן מגוגל לפי זכות השכחה עובר מספר שלבים עיקריים שחשוב להכיר לפני שמתחילים בהליך:
שלב 1 — הגשת בקשה ישירה לגוגל
גוגל מפעילה טופס מקוון ייעודי להגשת בקשות להסרת קישורים מתוצאות החיפוש. הבקשה מתייחסת לקישורים הספציפיים שמופיעים בתוצאות — לא לתוכן עצמו באתר המקורי. כלומר, גם אם גוגל תאשר את הבקשה, הדף עצמו ימשיך להתקיים באינטרנט, אך לא יופיע בתוצאות החיפוש לשמו של המבקש.
שלב 2 — בחינה של גוגל
גוגל בוחנת כל בקשה לגופה ומאזנת בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס הציבורי בגישה למידע. החברה עשויה לסרב לבקשות כאשר מדובר באנשי ציבור, בפלילים חמורים, בסיכון לציבור, או כאשר האינטרס הציבורי גובר על הפרטיות האישית.
שלב 3 — ערעור משפטי בישראל
אם גוגל דחתה את הבקשה, ניתן לפנות לבית המשפט בישראל ולהגיש תביעה אזרחית המבוססת על חוק הגנת הפרטיות. בית המשפט עשוי לצוות על גוגל להסיר את הקישורים, ובמקרים מסוימים גם לפצות את התובע.
אילו תנאים נדרשים לסילוק מוצלח?
לא כל בקשה להסרת תוכן תתקבל. גוגל — ולאחריה בתי המשפט — בוחנים מספר קריטריונים מהותיים לפני שמאשרים סילוק תוכן:
| קריטריון | משמעות | השפעה על הבקשה |
|---|---|---|
| רלוונטיות המידע | האם המידע עדיין רלוונטי לעתה? | מידע ישן ולא רלוונטי — סיכוי גבוה יותר להסרה |
| מעמד המבקש | אדם פרטי לעומת איש ציבור | אנשים פרטיים זוכים להגנה רחבה יותר |
| חומרת הפגיעה | האם המידע גורם נזק ממשי? | פגיעה קשה ומוכחת מגדילה את הסיכוי לאישור |
| אינטרס ציבורי | האם קיים עניין ציבורי לגיטימי? | אינטרס ציבורי גבוה — נוטה לדחות את הבקשה |
| דיוק המידע | האם המידע שגוי, חלקי או מטעה? | מידע שגוי — בסיס חזק במיוחד לבקשה |
| טבע המידע | האם מדובר במידע רגיש (בריאות, מיניות, דת)? | מידע רגיש — הגנה מוגברת בחוק |
תרחישים נפוצים שבהם ניתן לפעול להסרת תוכן
תרחיש 1 — הליך פלילי שהסתיים בזיכוי או בארכיון
אחד המקרים השכיחים ביותר הוא אדם שהיה מעורב בהליך פלילי שהסתיים בזיכוי מלא, בסגירת תיק או בהגעה לגיל הגנה על קטינים — אך כתבות עיתונאיות ישנות עדיין מופיעות בחיפוש לשמו. אדם שחוזר לשוק העבודה, מנסה לבנות מחדש את חייו המקצועיים, ונפגע מדי פעם שמעשיו עולים בכל חיפוש גוגל — רשאי לפנות בבקשה להסרת הקישורים הללו, בייחוד כאשר חלף זמן רב ואין אינטרס ציבורי ממשי בהצגת המידע.
תרחיש 2 — תמונות אינטימיות שהופצו ללא הסכמה
בישראל, פרסום תמונות אינטימיות ללא הסכמה מהווה עבירה פלילית לפי חוק העונשין (סעיף 348א), וכן עילת תביעה אזרחית. כאשר תמונות כאלה מופיעות בתוצאות גוגל, הנפגעת (או הנפגע) זכאים לדרוש הסרה מיידית. גוגל אכן מאפשרת הגשת בקשות בנושא ספציפי זה, ומשרד עורכי דין המתמחה בתחום יוכל לטפל גם בהסרת התוכן מהמקור ולתבוע פיצויים.
תרחיש 3 — מידע שגוי המזיק לעסק או לקריירה
לעיתים מופיעות בגוגל כתבות שגויות, ביקורות כוזבות, או מאמרים מיושנים שמציגים עסק או אדם באור שגוי. כאשר ניתן להוכיח שהמידע אינו מדויק, שהוא פוגע קשות במוניטין, ושאין לו ערך ציבורי ממשי — ישנה בסיס חזק לדרישת הסרה. יש לתעד את הנזק, לנסח את הבקשה בזהירות ולהגישה עם ניסוח משפטי מדויק.
מה ההבדל בין הסרת תוכן מגוגל להסרה מהאתר המקורי?
הבחנה זו חיונית להבנה: גוגל היא מנוע חיפוש — היא לא מפרסמת תוכן, אלא מאנדקסת ומקשרת אליו. לכן, כאשר מצליחים להסיר קישור מתוצאות גוגל, התוכן עצמו עדיין קיים בדף האינטרנט המקורי. מי שיחפש ישירות באתר המקור — ימצא אותו.
לצורך הסרה מלאה, יש לנקוט גם בפנייה לאתר המקורי — בין בדרך של פנייה ישירה לעורכים, בין בדרך משפטית כגון צו בית משפט. בישראל, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה או צו הסרה נגד האתר המפרסם, אם פרסום התוכן מהווה פגיעה בפרטיות, לשון הרע, או הפרת הוראות חוק אחרות.
אסטרטגיה מלאה לטיפול בתוכן פוגעני כוללת לפיכך שני מסלולים מקבילים: האחד מול גוגל — להסרת הקישורים ממנוע החיפוש; השני מול האתר המקורי — להסרת התוכן עצמו. עורך דין המתמחה בתחום יוכל לתאם את שני המסלולים יחד.
מגבלות זכות השכחה — מה לא ניתן להסיר?
חשוב להיות כנים: לא הכל ניתן להסרה, ולא כל בקשה תתקבל. גוגל ובתי המשפט מוצאים איזון עדין בין זכות הפרט לפרטיות לבין חופש המידע והאינטרס הציבורי. להלן הקטגוריות שבהן הסרה היא קשה במיוחד:
- אנשי ציבור ופוליטיקאים — מידע הנוגע לתפקידם הציבורי נחשב בעל אינטרס ציבורי מובהק.
- פשעים חמורים — הרשעות בעבירות חמורות (רצח, אונס, הונאה בהיקף נרחב) ממשיכות להיות נגישות לציבור ברוב המקרים.
- מידע היסטורי — תיעוד היסטורי בעל ערך תרבותי או מחקרי מוגן בדרך כלל.
- מידע רפואי בעל רלוונטיות בטיחותית — למשל, אם רופא נמצא אשם ברשלנות רפואית חמורה.
- דיווחים עיתונאיים עדכניים — על אירועים שהאינטרס הציבורי בהם טרם פג.
שאלות ותשובות — FAQ
שאלה 1: האם זכות השכחה מוכרת ומיושמת בישראל?
כן, אמנם אין חוק ישראלי ספציפי הנושא שם זה, אבל הזכות לשכחה מוכ
תהליך הגשת בקשה לסילוק תוכן מגוגל בישראל
תהליך הגשת בקשה לסילוק תוכן מגוגל על פי זכות השכחה בישראל כולל מספר שלבים חיוניים שיש להבינם כדי להגביר את סיכויי ההצלחה. בישראל, זכות השכחה מוגנת על פי חוקי הגנת הפרטיות וההוראות של בית המשפט העליון, אם כי היא אינה מוגנת בעצם החוק באופן מפורש כמו באירופה תחת GDPR.
השלב הראשון בתהליך הוא הכנת בקשה מפורטת המפרטת את הטיעונים המשפטיים לסילוק התוכן. בקשה זו צריכה להכיל תיאור מדויק של התוכן הבעייתי, כולל הקישור הספציפי, התאריך בו הופיע התוכן, והנזק שנגרם כתוצאה מהתוכן. הבקשה חייבת גם להסביר מדוע התוכן מהווה הפרה של פרטיות או כבוד אישי.
לאחר הכנת הבקשה, יש להגיש אותה ישירות לגוגל דרך מרכז העזרה שלהם. גוגל מספקת טופס ייעודי לבקשות סילוק תוכן, שבו יש להזין את פרטי הבקשה בעברית. חשוב לציין כי גוגל לא מתיישבת לפי חוקים מקומיים בלבד, אלא בוחנת כל בקשה על בסיס קריטריונים גלובליים משלהם.
בחלק מהמקרים, במיוחד כאשר יש הפרה ברורה של חוק ישראלי, ניתן לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו לסילוק תוכן. צו כזה משמש כדי להגביר את הלחץ על גוגל לבצע את הסילוק. עם זאת, בחלק מהמקרים גוגל עשויה לדחות בקשות גם בעקבות צו משפטי, בטענה לחופש ביטוי או לסיבות פוליטיות. זוהי עדיין מדיניות שנויה במחלוקת בישראל.
בעת הגשת הבקשה, יש לצרף ראיות תומכות כמו תמונות מסך של התוכן המקורי, אם קיימות, ודברים המוכיחים את הנזק שנגרם. אם התוכן מכיל מידע שקרי או מטעה, כדאי להצביע על זאת בבירור. גוגל שוקלת בקשות אלה בזהירות רבה ובדרך כלל דורשת ראיות חזקות לפני מתן אישור.
האם ניתן לבקש סילוק תוכן מזכות השכחה גם אם התוכן עדיין מופיע באתר המקור?
כן, ניתן לבקש סילוק תוכן מגוגל גם אם התוכן עדיין מופיע במקור. גוגל פועלת כנתח הודעות, ולא כמפרסמת של התוכן עצמו. לפעמים, סילוק מגוגל יכול להיות יעיל גם אם המקור המקורי לא הוסר, מכיוון שרוב האנשים לא יגיעו אליו בהשוואה לכמות התנועה מחיפוש גוגל.
כמה זמן לוקח לגוגל לעבד בקשה לסילוק תוכן בישראל?
בדרך כלל, גוגל עובדת בקשות לסילוק תוכן תוך שבועות ספורים עד חודשיים. לעומת זאת, בישראל, בגלל תנועת התוכן הגדולה וההגדרות המשפטיות הלא ברורות לחלוטין, בחלק מהמקרים ההחלטה יכולה להימשך זמן רב יותר. בקשות שיש להן בסיס משפטי חזק או שיש להן צו בית משפט נוטות להעובד מהר יותר.
דוגמאות מהמציאות הישראלית לסילוק תוכן בעקבות זכות השכחה
בשנים האחרונות, עלה במעלה חד את מספר הבקשות לסילוק תוכן בישראל בעקבות זכות השכחה. אחד התחומים המרכזיים בהם חל שימוש של זכות זו הוא מקרים בהם פרסומות משפטיות או כתבות חדשות ישנות מציגות אדם בהקשר הנוגע לעבר פלילי או אזרחי שלו שאינו רלוונטי עוד להווה.
במקרים רבים בהם אדם גרוש או גרושה בקש לסלק את תוכן הקשור לגירושים וחלוקת נכסים, גוגל הסכימה לסילוק חלקי של התוכן, במיוחד כאשר מדוברים על פרטים אישיים של ילדים או מידע פיננסי רגיש. בקרים אלה הדגימו כי כאשר יש לחץ חוקי מתאים והוכחות של נזק אישי, גוגל עשויה להיות גמישה יותר.
דוגמה נוספת נוגעת למקרים בהם עסקים ישנים או שכן למעשו של בעל עסק כללו עבירות קטנות או תלונות שפחות רלוונטיות לעבודה הנוכחית. בחלק מהמקרים, כאשר הוכח כי התוכן הוא ארכיאולוגי בטבעו ואינו מסייע לציבור, גוגל הביעה נכונות לשקול סילוק.
עם זאת, חשוב לציין כי גוגל נוטה להיות שמרנית בנושא זה ביותר בישראל מאשר באירופה, מכיוון שבישראל אין חוק קומפרהנסיבי המדביק את זכות השכחה בבירור. לכן, בקשות רבות עדיין נדחות, וייתכן שיהיה צורך באישור משפטי להנעת שינוי במדיניות של גוגל.
הרקע החוקי והפסיקה
זכות השכחה נגזרת מכמה מוקדים חוקיים בישראל. חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, מהווה את העמוד השדרה של הגנה על זכויות אדם ופרטיות, וקובע עקרונות בדבר קבלת, שמירה וניצול של מידע אישי. בנוסף, חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, מאפשר טיעונים של הגנה על כבוד וטוב שם, המשויכים לזכות השכחה במובנים רחבים.
מגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא הכרה בזכות השכחה כערך משפטי משמעותי, במיוחד בהקשר של תוכן מקוון ושמונות חיפוש. נקבע בפסיקה כי האינטרנט כלי כוח בעל משמעות חסרת תקדים, והעלאת תוכן שלילי בתוצאות חיפוש עלול להיות משיק בלתי מופסק לכבודו וללבטי הפרט, גם אם התוכן עצמו חוקי וזמין.
הגישה המקובלת בישראל מסתמכת גם על החקיקה האירופית, בעיקר הנוהל של התוכן בהנושא זכות השכחה מ-2014, אף שישראל אינה חייבת בו. עם זאת, יש מחוקק וביהכנ”ס הנוטים להשתמש בהנמקות דומות כקורה מנחה להגדרת הזכות.
מתי תהיה זכות השכחה רלוונטית?
הזכות אינה מוחלטת. היא משוקללת מול זכויות אחרות, כגון חופש הביטוי והעניין הציבורי בתוכן. מקובל לבדוק האם התוכן עדיין רלוונטי בהקשר שלו, כמה זמן חלף מאז פרסומו, האם הוא עדיין מדויק וכיצד הוא משפיע על חייו הנוכחיים של הפרט. ניתוח זה הוא מקרים לפי מקרה.
תפקידה של גוגל בהליך זה
בעקבות פסקי דין בחו”ל וחקיקה שונה, גוגל הקימה מנגנון לשקול בקשות סילוק תוכן. אף שלא כל בקשה מתקבלת, ובישראל אין חובה משפטית מפורשת על גוגל בנושא, חברת גוגל נוהגת להחיל בקשות זו בנימוס משפטי ובעקבות לחץ בינלאומי.